סיפור מעניין על יישום מערכת ממוחשבת ישראלית בבית אבות ביוון
במהלך חודש מאי 2015 הותקנה והוטמעה ביוון מערכת ממוחשבת שפותחה ע"י חברת "פרדיגמה" והותאמה לניהול ותפעול בתי אבות באירופה. ההתקנה בוצעה באחד מבתי האבות של רשת "אקטיוס" (Aktios), בעלת 3 בתים באתונה, וכללה מפגשי הדרכה והתאמה לצוות המקצועי. רשת זו נחשבת לרשת מובילה ביוון, ומתמחה בטיפול בדמנציה, סיעוד ושיקום.
שלב זה היה שיאו של תהליך שהחל חודשים רבים לפני כן, כאשר לאור התרחבות וגידול החליטה הנהלת "אקטיוס" לבדוק מערכות ממוחשבות מחוץ ליוון מאחר והפתרונות שעמדו לרשותה היו מוגבלים. לאחר בחינת מספר מוצרים אירופיים, פנתה רשת "אקטיוס" לבחינת המוצר הישראלי של חברת "פרדיגמה" וערכה תהליך ממושך של בדיקות מחמירות. לתהליך הצטרפו שני גופים אירופיים נוספים המייצגים רשתות בתי אבות במדינות אחרות.
בהיבט הטכנולוגי, נבדקה במיוחד היכולת של המערכת לפעול על פלטפורמות מחשוב שאינן מיקרוסופט מאחר וזו אינה שולטת על השוק האירופי. כמו כן, נבדקה עמידת ממשק משתמש-מערכת בדרישות הגופים האירופים השונים ובעיקר בנושא נוחות, פשטות ואינטואיטיביות הפעלה.
דגש רב לנושא 'ניהול סיכונים' ניתן מצד הרשויות והגופים האירופים. לפיכך נבדקו לעומק יכולות המערכת לסייע לאנשי המקצוע למנוע טעויות ורשלנות בנושאי שימוש בתרופות, לגרום לאינטגרציה בין תחומים, להתריע ולתזכר באופן דינאמי את הצורך לבצע פעולות והתערבויות ועוד.
התברר כי הרגולציה באירופה שונה ומגוונת בהרבה מהקיים בישראל וארה"ב: ישנם הבדלים בין המדינות (למרות תפיסת ה'איחוד' האירופי), וקיימים הבדלים ברגולציה בין הסוגים השונים של הבתים והשירותים. כך למשל בחלקים ניכרים ברגולציה הקיימת ביוון, יש התמקדות רבה בבינוי, בטיחות, והיבטים רבים שאינם כרוכים בטיפול עצמו.
להבדיל מישראל וארה"ב, שבהן יש הגדרות ברורות של תפקוד כגון תשוש, סיעודי וסיעודי מורכב, אשר מביאות להקמת מחלקות ייעודיות, הרי שבאירופה ובמיוחד ביוון, ההגדרה מיטשטשת ונפוצה התופעה שבאותה מחלקה מתגוררים מטופלים ברמות תפקוד שונות. יצויין כי באירופה יש דגש גדול ורב יותר להיבטים פסיכו-סוציאליים, מעקב, בדיקות והתערבויות.
גם נושא של "צוואה מחיים" (DNR) ונגזרותיו אינו קיים ביוון וקיימת אימרה מחויכת: "המדינה אינה מרשה לך למות". ההבדלים בגישות הרגולטיביות בין המדינות (ולא כאן המקום לפרטן) מעוררים מחשבה ודיון על האופן השונה שבו מדינות שונות מתייחסות לתחום.
בנוסף לרגולציה השונה, קיים מגוון רחב של תפיסות ניהוליות, מקצועיות ותפעוליות, והוא נע בין תיעוד מינימליסטי, עובר בתיעוד בנושאים ספציפיים, וכלה בתיעוד מפורט בכל נושא ועניין. לאור האמור נדרשה "פרדיגמה" להוכיח כי המוצר שלה גמיש להתאמות מקומיות, וכמובן לשינויי שפה ותרגום.
בתום תהליך הבדיקה החליטו הגופים האירופים ובראשם רשת "אקטיוס" להזמין וליישם גרסה מותאמת של מערכת "פרדיגמה". החל תהליך מורכב של ניתוח מצב קיים, צרכים ודרישות, לימוד שיטות עבודה ורגולציה, ועוד. בהמשך, החל מאמץ פיתוח בשפה האנגלית תוך יצירת מנגנוני-תוכנה שייתמכו בתרגום מהיר של המערכת לכל שפה אירופית ידועה מבלי מעורבות אנשי-תוכנה.
במחקר מקיף לגבי סטנדרטים התברר: מדינות אירופה פועלות בשיטת קידוד אבחנות ICD בגרסה 10. ישראל וארה"ב עדיין פועלות בגרסה 9 (ארה"ב במעבר לגרסה 10). התרופות מקודדות בשיטה הקרויה ATC שפותחה בסקנדינביה ואומצה ע"י ארגון הבריאות העולמי .(WHO) המעקב התפקודי ואומדנים מגוונים הנמצאים בשימוש בישראל – מופעלים גם באירופה.
עם התקנת המערכת במאי 2015, נערכו שני סבבים (כל סבב נמשך שבוע) של מפגשי הדרכה אינטנסיביים לקבוצות גדולות ומעורבות של בעלי תפקידים. התברר כי אין חשש ממחשוב וראוי לציין את הגיל הצעיר יחסית של בעלי תפקידים, אך מאידך קיים חוסר הבנה בסיסי לגבי מערכות ממוחשבות, יכולתן ויתרונן בביצוע פעולות מורכבות נוספות מעבר לתיעוד פשוט של הדיווחים.
כך למשל התרעות וחסימות ממוחשבות הותירו רושם עז על המשתמשים שהבינו כי המערכת היא גם "פקידה" המתעדת דיווחים, גם "מזכירה" המתזכרת פעולות לביצוע, גם "רגולטורית" המתריעה על חריגה/הזנחה של נוהל, גם "עוזרת" המצביעה על נתון לא הגיוני/חוקי, וגם "קלינאית מקצועית" המזהירה מפני פגיעה אפשרית במטופל.
במקביל להדרכות, החלה עבודת התרגום של המערכת לשפה היוונית והיא בוצעה ע"י שני משתמשים בכירים, דוברי אנגלית כמובן. הדבר איפשר ביצוע תרגום באופן הדרגתי בהתאם לקצב ההתקדמות של ההדרכה והפעלה, ויצר מצבים משעשעים כאשר מדריכי המערכת (ישראלים דוברי אנגלית) הפסיקו להכיר את המסכים ולהבין מה כתוב בהם והדריכו מתוך זיכרון...
בשלב כלשהו, התבקשה "פרדיגמה" לספק מערכת דוברת גם אנגלית וגם יוונית בו-זמנית ואז התבררה תופעה מעניינת: יוונים רבים היגרו בצעירותם לארה"ב וקנדה בשנות ה-40 של המאה הקודמת, הקימו משפחות והצליחו בעסקים. עם הגעתם לגיל זיקנה הם שכחו את השפה האנגלית וחזרו לדבר יוונית ולפיכך נכשלה קליטתם בבתי האבות היוקרתיים באמריקה. בני משפחתם שלחו את ההורים בחזרה ליוון כדי שישהו בבתי אבות דוברי יוונית ולא יסבלו מבדידות וחוסר תקשורת אבל אותם ילדים שנולדו, גדלו ונשארו באמריקה - כבר לא יודעים יוונית ומבקשים לקבל דוחות מעקב בשפה האנגלית...
במהלך מפגשי ההדרכה החלו המשתמשים להזין נתוני-אמת למערכת ולהפיק ממנה תועלת. תהליך זה התרחב ומתרחב בהדרגה לכל עשרות המודולים הרבים הקיימים במערכת.
נכון לכתיבת שורות אלו, נמסר כי המשתמשים וההנהלה מרוצים מהטכנולוגיה שניתנה להם ואף הפכו לממליצים ול"מציגים" בפני מבקרים שונים (בתי אבות, בתי ספר לרפואה או סיעוד, רגולטורים וכד') שבאו לחזות ביישום המערכת.
